שלושת הבנקים המרכזיים הגדולים שמשפיעים על המשק הישראלי מצויים בשלושה כיוונים שונים: הפד האמריקאי מאותת על הידוק נוסף, ה-ECB כבר העלה ריבית לראשונה מאז 2023, ובנק ישראל, להפך, בדרך להמשך הקלה. המהלך מתרחש על רקע תמונת מאקרו גלובלית מסובכת: אינפלציה שעל-פי רוב המדדים נותרת דביקה, צמיחה שמאטה באירופה, ומתיחות גיאופוליטית שממשיכה להזין את תנודתיות שוקי האנרגיה.

הפד: יוני היה "הוקאי", והאיום בהעלאה ביולי

הנשיא החדש קווין וורש ערך את הופעת הבכורה שלו ב-17 ביוני, והמסר היה ברור: הפד לא יתפשר על האינפלציה. הריבית נותרה על 3.50%-3.75%, אך תחזיות חברי הוועדה (dot plot) שודרגו בחדות, חציון הריבית לסוף 2026 עלה ל-3.8%, לעומת 3.4% בתחזית הקודמת. תשעה מתוך 18 חברי הוועדה צופים לפחות העלאה אחת עד דצמבר.

בשוק האג"ח הגיבו בחדות: התשואה לשנתיים זינקה לכ-4.22%, התשואה לעשר שנים נסחרת סביב 4.46%, ועקומת התשואות נותרה חיובית, אך מתוחה. השוק מתמחר כעת כ-80% סיכוי להשארת הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה (28-29 ביולי), ועדיין כ-20% סיכוי להעלאה. עם זאת, חלק מהאנליסטים, כולל J.P. Morgan, סבורים שהפד לא יזוז עד 2027, אלא אם האינפלציה תמשיך להפתיע כלפי מעלה.

ECB: העלאה ראשונה מזה 33 חודשים

ה-ECB הפתיע את השווקים ב-11 ביוני כשהעלה את הריבית על הפיקדונות ב-0.25% ל-2.25%, ההעלאה הראשונה מאז ספטמבר 2023. ההחלטה התקבלה פה אחד, ונומקה בלחצי אינפלציה שהתעצמו על רקע עליית מחירי האנרגיה והמתיחות במזרח התיכון.

תחזיות הצוות הכלכלי של הבנק עודכנו בהתאם: האינפלציה הכללית צפויה לעמוד על 3.0% השנה (לעומת 2.6% בתחזית הקודמת), ולרדת ל-2.3% ב-2027 ו-2.0% ב-2028. תחזיות הצמיחה לעומת זאת ירדו, 0.8% בלבד ב-2026, 1.2% ב-2027. השוק מתמחר כעת הסתברות של 93% להשארת הריבית ללא שינוי בפגישה הקרובה (22-23 ביולי), אך האופציה להעלאה נוספת בהמשך השנה עדיין על השולחן.

בנק ישראל: ההפך הגמור

בניגוד למגמה העולמית, בנק ישראל נמצא דווקא במסלול הקלה. הריבית במשק עומדת על 3.75% לאחר הורדת 0.25% ב-25 במאי. האינפלציה נמצאת בתוך היעד (1%-3%) כבר 9-10 חודשים רצופים ועומדת על כ-1.9%.

השקל החזק מהווה מפתח מרכזי בהחלטות הבנק. מאז ההחלטה הקודמת התחזק המטבע ב-8.3% מול הדולר, ב-7.2% מול האירו וב-7.4% במונחים אפקטיביים נומינליים. הדולר נסחר סביב 2.98 שקלים. התחזקות זו מסייעת לרסן אינפלציה מיובאת, ומעניקה לבנק ישראל מרחב להמשיך בהקלה.

ההחלטה הבאה, כבר ב-6 ביולי. כלכלנים רבים צופים הורדה נוספת של רבע אחוז, במיוחד אם האינפלציה תיוותר מאופנת והשקל ימשיך להתחזק.

השורה התחתונה

התמונה המאקרו-כלכלית של תחילת יולי 2026 נשלטת על ידי נתק בין הבנקים המרכזיים. הפד מתמודד עם אינפלציה דביקה שנדחפת מעלה על ידי מחירי אנרגיה ומתיחות גיאופוליטית, ומגיב בהוקאיות זהירה. ECB, שאימץ גישה דומה, כבר העלה ריבית ומאותת על אפשרות להמשך. לעומתם, בנק ישראל נהנה מאינפלציה בתוך היעד, משקל חזק שמרסן יבוא, וצמיחה שמתאוששת, וצפוי להמשיך להוריד.

עבור המשקיע הישראלי, המשמעות היא סביבת ריבית דו-כיוונית: הריבית השקלית יורדת, מה שתומך באג"ח מקומי ובנדל"ן, בעוד הריבית הדולרית והאירופית נשארת גבוהה או עולה. הפער הזה ימשיך להשפיע על שער החליפין, על תשואות האג"ח ועל כדאיות ההשקעה בחו"ל מול השקעה מקומית.