השבועות האחרונים מביאים עימם תמונה מאקרו-כלכלית מפוצלת: הפד תחת היו"ר החדש קווין וורש מפתיע ברוח הניצית שלו, ה-ECB מעלה ריבית לראשונה מזה שלוש שנים, ובנק ישראל דווקא מרחיב את מרחב ההקלה המוניטרית. כל זאת על רקע אינפלציה עיקשת בארה"ב, לחצי אנרגיה באירופה, ושקל ישראלי חזק שמרסן את האינפלציה המקומית.

הפד של וורש: לא הניציות שציפו לה

קווין וורש, שהושבע לתפקיד יו"ר הפד במאי 2026, ניהל את ישיבת ה-FOMC הראשונה שלו ב-17 ביוני, והתוצאה הפתיעה רבים. הריבית נותרה על 3.50%–3.75%, אך השינוי המהותי היה בנימה: ההצהרה קוצרה, הוסרה כל רמיזה לכיוון עתידי של הורדות, והדגש הושם על "מחירים יציבים".

התחזיות הכלכליות המעודכנות חשפו זינוק חד בציפיות האינפלציה, PCE כללי צפוי לעמוד על 3.6% ב-2026 (לעומת 2.7% בתחזית מרץ), ו-PCE ליבה על 3.3%. החציון בדוט-פלוט מרמז על אפשרות להעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס עד סוף השנה. 9 מתוך 18 חברי הוועדה צופים לפחות העלאה אחת.

הכלכלנית לין אלדן (Lyn Alden) תיארה את המצב כ"המערב הפרוע", עידן של גיאופוליטיקה רב-קוטבית, דומיננטיות פיסקאלית, ושחיקת אמון מוסדי. לדבריה, הפד צפוי להמשיך בגישה של "הדפסה הדרגתית" (gradual print) שנועדה לתמוך בנזילות בשוק האג"ח, מבלי להידרש להרחבה מרחיקת לכת.

דייוויד בקפורת' (David Beckworth) ממרכז Mercatus התמקד בסוגיות הממשל של הפד, עצמאות הבנק המרכזי תחת היו"ר החדש, והצורך במסגרת מדיניות שיטתית יותר, כולל אפשרות למעבר לתמחור תוצר נומינלי (NGDP targeting).

ECB מפתיע בהעלאה, אינפלציה באירופה מאיצה

ב-11 ביוני הפתיע הבנק המרכזי האירופי בהעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס, הראשונה מזה כמעט שלוש שנים. ריבית הפקדונות עלתה ל-2.25%, ריבית המימון הראשי ל-2.40% והריבית השולית ל-2.65%.

המהלך הגיע על רקע האצת האינפלציה בגוש האירו: מדד HICP השנתי טיפס ל-3.2% בחודש מאי, הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023, מעל יעד ה-2% של ה-ECB. ה-ECB עדכן את תחזית האינפלציה השנתית ל-3.0%.

תשואות האג"ח הממשלתיות באירופה עלו בהתאם, תשואת האג"ח ל-10 שנים של גוש האירו נסחרה סביב 3.25%, כשהבאנדים הגרמניים רשמו עליות חדות יותר.

בנק ישראל: הריבית ב-3.75%, ההחלטה הבאה ממש מעבר לפינה

בניגוד חד למגמה העולמית, בנק ישראל ממשיך במסלול מקל. הוועדה המוניטרית הורידה את הריבית ב-25 נקודות בסיס ל-3.75% בסוף מאי, לאחר סדרת קיצוצים קודמים.

האינפלציה בישראל מתונה ועומדת על 1.9%, בתוך טווח היעד של 1%-3% מזה כעשרה חודשים רצופים. השקל החזק, שנסחר סביב 2.98–2.99 שקלים לדולר, תורם לבלימת האינפלציה היבואנית ומעניק לבנק ישראל גמישות מדינית נוספת.

ההחלטה הבאה צפויה ב-6 ביולי, וההערכות בשוק נוטות להותרת ריבית ללא שינוי, אך אנליסטים מציינים שאם האינפלציה תישאר מתונה והשקל ימשיך להתחזק, עשוי להיפתח חלון להקלה נוספת.

השורה התחתונה

שוקי המאקרו מציגים תמונה של ניתוק מגמות: הפד מפתיע בניציות תחת וורש, ה-ECB שב למחזור העלאות באירופה, ובנק ישראל דווקא מנצל את היציבות היחסית להקלה. נראה שהעולם נכנס לתקופה של פיצול מדיניות מוניטרי, שבה כל בנק מרכזי מגיב לתנאים המקומיים שלו, במקום לנוע בקורלציה גלובלית.