שלושת הבנקים המרכזיים הגדולים שזירת המאקרו של ישראל עוקבת אחריהם, הפד, ה-ECB ובנק ישראל, מספקים בימים אלה תמונת מצב מפוצלת שממחישה את המורכבות של הכלכלה הגלובלית בצל הזעזועים הגיאופוליטיים.

השבוע נפתח עם תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים שנסחרת סביב 4.38%, שיא של תקופה, על רקע הציפיות להמשך מדיניות מוניטרית הדוקה בארה"ב.

הפד: דבל-פייק עם נטייה להעלאה

בתום ישיבת ה-FOMC ב-17 ביוני, הפד הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.50%–3.75%, כצפוי, אך ה-dot plot המעודכן סיפק הפתעה: החציון לקצב הריבית בסוף 2026 טיפס ל-3.8%, לעומת 3.4% בתחזית הקודמת, נתון שמרמז על העלאה אחת של 25 נקודות בסיס לפחות עד סוף השנה.

תשעה מתוך 18 חברי הוועדה צופים העלאה אחת לפחות ב-2026, שמונה מצפים ללא שינוי, ואחד בלבד רואה הורדת ריבית. הכלכלנית לין אלדן (Lyn Alden) אמרה בראיון ל-CNBC כי הפד נמצא בעידן של "הדפסה הדרגתית" (gradual print), וכי היא אינה מצפה לצמצום משמעותי של המאזן בזמן הקרוב. לדבריה, האינפלציה עשויה להתמתן אם מחירי האנרגיה יתייצבו, אך היא נותרת מעל היעד.

דייוויד בקפורת', עמית מחקר בכיר ב-Mercatus Center ומנחה הפודקאסט Macro Musings, ממשיך לקדם את רעיון התמחות בתוצר נומינלי (NGDP targeting) כחלופה או משלים למדיניות תמחור האינפלציה הגמישה. בפודקאסט האחרון שלו מ-22 ביוני עם נשיא הפד של ריצ'מונד לשעבר ג'פרי לאקר, הוא בחן חששות של דומיננטיות פיסקאלית והסכם מחודש בין הפד לאוצר.

ECB: העלאה ראשונה מזה שלוש שנים

ב-11 ביוני, הנגידה כריסטין לגארד הובילה החלטה פה-אחד להעלות את ריבית הפיקדונות ב-25 נקודות בסיס ל-2.25%, העלאה ראשונה מאז 2023. המהלך בא על רקע זינוק חד במחירי האנרגיה כתוצאה מהסכסוך במזרח התיכון ובמלחמה באיראן.

תחזיות הכלכלנים של ה-ECB עודכנו משמעותית מעלה: האינפלציה החזויה ל-2026 טיפסה ל-3.0% (מ-2.6% בתחזית מרץ), ל-2027 ל-2.3%, ועד 2028 היא צפויה לחזור ליעד 2%. לצד זאת, תחזיות הצמיחה קוצצו כלפי מטה ל-0.8% ב-2026.

לגארד הדגישה כי הבנק אינו מתחייב מראש להמשך העלאות, ושיביא בחשבון את ההתפתחויות בנתונים. לדבריה, זעזוע מחירי האנרגיה מתרחב מעבר לאנרגיה עצמה לתוך מזון, מוצרים ושירותים.

בנק ישראל: המתנה להחלטה ביולי

בישראל, ריבית בנק ישראל עומדת על 3.75% לאחר הורדה של 25 נקודות בסיס במאי, מהלך שהתאפשר על רקע אינפלציה מרוסנת ושקל חזק יחסית. השקל נסחר כעת סביב 3.00 שקלים לדולר, רמה יציבה המשקפת את המשך האטרקטיביות של השוק המקומי.

ההחלטה הבאה של הוועדה המוניטרית צפויה ב-6 ביולי, כשבוע מהיום. האנליסטים חלוקים בשאלה האם המשך הורדת הריבית אפשרית לנוכח הסביבה העולמית, מצד אחד, אינפלציה נמוכה ביחס לעולם תומכת בהקל, ומהצד השני, החשש מפיחות בשקל והמעבר של הפד לעמדה דביקה יותר עלולים להגביל את מרחב הפעולה.

מה צופן המאקרו להמשך?

שוקי האג"ח משדרים מסר ברור: תשואת ה-10 שנים בארה"ב ממשיכה לעלות, גם אחרי עצירת הורדות הריבית. ה-10Y ברמה של 4.38% משקפת תמחור של סביבת ריבית גבוהה לאורך זמן, בעוד האירו נסחר סביב 1.14 דולר, רמה יציבה שנרשמה מאז העלאת הריבית של ה-ECB.

השורה התחתונה

המאקרו העולמי מציג תמונה שאינה הומוגנית: הפד נזהר ומאותת על עלייה אפשרית, ה-ECB כבר העלה ובנק ישראל מהמר על נתיב עצמאי. שבוע ההחלטות הקרוב, פד ביולי, ECB בספטמבר, ובנק ישראל ביולי, יבהיר לאן פני המדיניות מועדות. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני האינפלציה והתפתחויות האנרגיה שיקבעו את הכיוון.