יום ראשון, 28 ביוני, סוף שבוע מאקרו עמוס בתנועה: שלושה בנקים מרכזיים בשלושה מצבים שונים, ונתוני אינפלציה, ריבית ותשואות שמציירים תמונה מורכבת. הנה סיכום המצב.

הפד: דב נזהר, קול ניצי

יו"ר הפד החדש קווין וורש קיים ב-17 ביוני את ישיבת הריבית הראשונה שלו בתפקיד, והותיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.50%-3.75%, בהתאם לציפיות השוק. אבל המסר מהעלאת התחזיות היה ניצי מהמצופה.

תרשים הנקודות העדכני מראה כי 9 מתוך 18 חברי הוועדה צופים לפחות העלאת ריבית אחת ב-2026 (לעומת 4 בלבד בתחזית מרץ). התחזית החציונית לריבית בסוף השנה עלתה ל-3.8% לעומת 3.4% קודם לכן. רק משתתף אחד צופה הפחתה בחצי השנה הקרובה.

וורש הדגיש במסיבת העיתונאים את "המחויבות הבלתי-מעורערת והאחידה" ליציבות מחירים, ביטוי שחזר על עצמו כעשרה פעמים. הפד גם הסיר מתוך ההודעה את הניסוח המרמז על כיוון מקל, לטובת לשון נייטרלית ותלוית-נתונים.

השוק תומחר כעת העלאת ריבית אחת של 25 נקודות בסיס עד הסתיו, עם סבירות מסוימת לעוד אחת ב-2027.

ECB: העלאה ראשונה מזה שלוש שנים

הבנק המרכזי האירופי העלה ב-11 ביוני את הריבית ב-25 נקודות בסיס, הראשונה מאז 2023. ריבית הפיקדון עומדת כעת על 2.25%, וריבית המימון הראשית על 2.40%.

המהלך התקבל פה אחד ונומק בעיקר בעליית מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באיראן, שדחפה כלפי מעלה את תחזיות האינפלציה. תחזית האינפלציה ל-2026 עודכנה ל-3.0% מ-2.6% בתחזית מרץ, כאשר תחזית הצמיחה ירדה ל-0.8%.

נגידת ה-ECB כריסטין לגארד אמרה במסיבת העיתונאים כי אפקטים עקיפים מהתייקרות האנרגיה, דוגמת עליית מחירי מזון ומוצרים, "החלו להיראות בשבועות האחרונים", סימן לכך שהלחצים האינפלציוניים מתפשטים מעבר לסעיף האנרגיה.

ה-ECB לא התחייב להמשך העלאות, אך הבהיר כי יהיה מוכן לפעול שוב אם לחצי המחירים יתמידו.

בנק ישראל: בינתיים בצד

בנק ישראל ממתין, ריבית מפתח עומדת על 3.75%, לאחר הפחתה של 25 נקודות בסיס בסוף מאי. ההחלטה הבאה: 6 ביולי.

האינפלציה בישראל מתונה באופן יחסי, מדד המחירים לצרכן עמד על 1.9% באפריל, בתוך יעד 1%-3% זה תשעה חודשים רצופים. תחזית בנק ישראל (מרץ) צופה אינפלציה של 2.2% ב-2026, סביב מרכז היעד.

השקל התחזק משמעותית, שערו נע סביב 3.00 שקלים לדולר, לעומת 2.8-2.9 מוקדם יותר החודש. התחזקות המטבע מסייעת לרסן אינפלציה מיובאת אך עלולה לפגוע ביצואנים.

תשואות האג"ח: הגלובליזציה של התמחור

מחירי הנפט ירדו בחדות ביוני בחזרה לרמות שלפני המלחמה באיראן, ברנט נסחר סביב 72-74 דולר לחבית, WTI מתחת ל-70 דולר, על רקע הסכם הבנות בין ארה"ב לאיראן על תקופת משא ומתן בת 60 יום, ופתיחת מצר הורמוז לתנועת מכליות.

למרות הירידה במחירי האנרגיה, תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם נותרו גבוהות: תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים עומדת על כ-4.37%-4.38%, בריטניה כ-4.73%, יפן כ-2.60%.

הפרמיה לטווח (term premium) ממשיכה ללחוץ כלפי מעלה על העקום הארוך, בשל סיכונים פיסקליים ואינפלציה דביקה, גם כאשר הבנקים המרכזיים מצביעים על כיוון ניצי יותר.

השורה התחתונה

המשקיעים מתמודדים עם נוף מאקרו שבו שלושת הבנקים המרכזיים הגדולים שלא במקביל: הפד בהמתנה ניצית, ECB מטפס, ובנק ישראל מרפה. התמונה הכוללת, אינפלציה שלא מוותרת, אנרגיה שנרגעת ואג"ח שנשארות יקרות, מייצרת סביבה מורכבת לקביעת אסטרטגיה.