השבועות האחרונים הביאו לתפנית דרמטית בזירת המדיניות המוניטרית העולמית, ושלושת הבנקים המרכזיים שהכי רלוונטיים למשקיע הישראלי הגיבו כל אחד בדרכו.

בוושינגטון, הפד בראשות היו"ר החדש קווין וורש קיים את ישיבת הריבית הראשונה שלו והשאיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.50%-3.75%, אך הופתע בעדכון תחזיות משמעותי שהצביע על כיוון מפתיע, לפחות העלאה אחת עד סוף השנה.

בפרנקפורט, ה-ECB הפתיע בכיוון ההפוך: העלאה של 25 נקודות בסיס, הראשונה מאז 2023, ל-2.25% בריבית על הפיקדונות.

ובירושלים, בנק ישראל מכין את הקרקע לקיצוץ נוסף: שוקי ההיברידים מתמחרים הסתברות של יותר מ-90% להורדת ריבית ב-6 ביולי.

מה קרה השבוע?

ה-10-year Treasury נסחר סביב 4.37%, ירידה מתונה משיאי החודש אך עדיין ברמה שמשקפת ציפיות ל"גבוה יותר לזמן ארוך יותר". מדד הדולר DXY נחלש מעט ל-101.37, וה-EUR/USD התאושש לכ-1.138. הדולר-שקל חצה את רף 3.00, רמה שלא נראתה מאז תחילת השנה.

השינוי הגדול ביותר הגיע דווקא מזירת הסחורות: מחיר הנפט צנח בחדות. WTI ירד אל מתחת ל-70 דולר לחבית, וברנט נסחר סביב 73.5 דולר, על רקע אופטימיות גוברת לגבי הסכם הפסקת אש בין ארה"ב לאיראן. הירידה הזו, אם תתמסד, עשויה לשנות את כל תמונת האינפלציה העולמית.

הכיוון החדש של הפד

ההפתעה האמיתית של יוני הייתה לא עצם ההקפאה, הצפויה, אלא העדכון הדרמטי בתחזיות הכלכליות. חציון תחזית הריבית לסוף 2026 עלה מ-3.4% ל-3.8%, מה שמרמז על העלאה אחת לפחות השנה. מתוך 18 חברי הוועדה, תשעה צפו לפחות העלאה אחת.

"אינפלציה נותרה גבוהה יחסית ליעד של 2%", נכתב בהודעת הפד, "בין השאר בשל זעזועי היצע שהעלו מחירים במגזרים מסוימים, כולל אנרגיה."

בשינוי סגנוני משמעותי, וורש קיצץ את הצהרת המדיניות מכ-300 מילים ל-130, והסיר לחלוטין הכוונה עתידית. הודעה קצרה ותכליתית, סגנון שמזכיר את תקופת גרינספאן.

ECB חוזר להעלאות

ה-ECB העלה את הריבית על הפיקדונות ל-2.25%, החלטה פה אחד של חברי המועצה. הסיבה: האינפלציה באירופה עלתה בחדות על רקע עליית מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באיראן. תחזיות האינפלציה עודכנו כלפי מעלה: 3.0% ב-2026, 2.3% ב-2027, ורק ב-2028 צפויה חזרה ליעד 2%.

מה אומרים האנליסטים?

לין אלדן (Lyn Alden), אחת האנליסטיות המקרו-בכירות ברשת, תיארה את הסביבה הנוכחית כ"מערב פרוע", עידן שבו משקיעים חייבים להיפרד מפורטפוליו 60/40 המסורתי לטובת סחורות ונכסים ריאליים.

"הפד נכנס לשלב של תמיכת נזילות הדרגתית ומתונה," היא כתבה. "כ-20-40 מיליארד דולר בחודש, לא הדפסה מאסיבית, אבל מספיק כדי לשמור על מערכת הבנקאות עם רזרבות בשפע."

מקרו-אלף (Alfonso Peccatiello) התמקד בצד הנזילות של השווקים, והתריע מפני עקום תשואות תלול יותר אם פרמיית סיכון האינפלציה תעלה.

דייוויד בקפוורת' ממרכז מרקטוס טען כי לפד יש כבר את הכלים להתמודד עם אינפלציית היצע לאורך זמן, וכי התגובה של השווקים לתחזיות הפד, מתונה יחסית, מראה אמון ביכולתו של וורש לנווט את הספינה.

ואיפה בנק ישראל?

בנק ישראל מתכונן להחלטת הריבית הבאה ב-6 ביולי. האינפלציה בישראל ממשיכה להיות מתונה, 1.9% באפריל, בתוך יעד 1%-3%, והשקל שהתחזק משמעותית תומך ביבוא זול יותר. שוקי החיזוי מתמחרים הסתברות של 91%-92% לקיצוץ של 25 נקודות בסיס.

עם ריבית נוכחית של 3.75%, ועם תחזיות בנק ישראל עצמו לריבית של 3.5% בסוף 2026, נראה שהמסלול ברור: הקלה מוניטרית הדרגתית, שתלויה כמובן בהתפתחויות הגיאופוליטיות.

השורה התחתונה

שלושת הבנקים המרכזיים מאותתים על מציאות מקרו-כלכלית מורכבת: אינפלציית אנרגיה שדורשת תגובות שונות בכל אזור, מלחמה שמשנה את כללי המשחק, ומשקיעים שמחפשים כיוון. הפד מאותת "חכו ותראו" עם נטייה הוקסית, ECB בחר בדרך ההפוכה, העלאה, ובנק ישראל ממשיך במסלול ההקלה.

השאלה הגדולה לימים הקרובים: האם הפסקת האש באיראן תתמסד והאם הנפט הזול יצליח להוריד את האינפלציה העולמית חזרה לעבר היעד. אם כן, התחזיות הנוכחיות של כל שלושת הבנקים ישתנו שוב.