שלושה בנקים מרכזיים מובילים נעים בכיוונים שונים, בזמן שהפד בהנהגת קווין וורש מאותת על עמדה זהירה עם נטייה להעלאות ריבית בהמשך השנה, ה-ECB כבר העלה ריבית ביוני לראשונה מזה שלוש שנים, ובנק ישראל ממשיך במגמת הקלה. התמונה המאקרוכלכלית העולמית רחוקה מלהיות אחידה.

הפד: וורש פותח עידן חדש

יו"ר הפד החדש, קווין וורש, קיים את מסיבת העיתונאים הראשונה שלו ב-17 ביוני לאחר שהריבית נותרה ללא שינוי בטווח 3.50%-3.75%. וורש הציג גישה שונה מהותית מקודמו, במקום forward guidance מפורט, הוא בחר בהודעה מקוצרת ללא הכוונה קדימה, ולא הגיש תחזית אישית ב-dot plot.

"אנחנו צריכים להתחיל מעקרונות ראשונים, לשאול שאלות קשות, לבחון פרקטיקות קיימות ולשקול חלופות," אמר וורש בהכריזו על חמישה צוותי משימה לבחינת תקשורת, מאזן, מקורות נתונים, פריון ותעסוקה, ומסגרת האינפלציה.

תחזיות ה-SEP המעודכנות שיקפו שינוי הוקאי: החציון לריבית סוף 2026 עלה ל-3.8%, לעומת 3.4% במרץ, רמה שמרמזת על העלאה אחת לפחות עד סוף השנה. מבין 18 חברי הוועדה, תשעה צופים ריבית גבוהה מהרמה הנוכחית. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה ל-4.41% (ביום שלישי), לאחר שהייתה ברמות של 4.50% בתחילת השבוע.

ECB: האינפלציה מאיצה חזרה

הבנק המרכזי האירופי העלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס ב-11 ביוני, המהלך הראשון מסוגו מאז 2023. ריבית הפקדון עומדת כעת על 2.25%, ריבית המימון המחודש הראשית על 2.40%, וריבית ההלוואות השוליות על 2.65%.

הצעד הגיע על רקע התאוששות אינפלציונית: האינפלציה בגוש האירו טיפסה לכ-3.2% בחודש מאי בשל עליות מחירי האנרגיה על רקע המתיחות במזרח התיכון. ה-ECB עדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה ל-2026 ל-3.0% (לעומת 2.6% בתחזית הקודמת), תוך הורדת תחזית הצמיחה ל-0.8%.

השוק מתמחר העלאות נוספות, ההערכות מדברות על שתיים עד שלוש העלאות מצטברות עד סוף 2026. תשואות האג"ח הגרמניות ל-10 שנים נעות סביב 2.87%-2.92%, המשקפות את הלחץ האינפלציוני הגובר. פגישת המדיניות הבאה של ה-ECB מתוכננת ל-22-23 ביולי.

בנק ישראל: ההפך הגמור, בדרך לקיצוץ נוסף?

בניגוד מוחלט לפד ול-ECB, בנק ישראל נמצא במגמת הקלה. הריבית בישראל עומדת על 3.75% לאחר קיצוץ של 25 נקודות בסיס ב-25 במאי, הראשון בסדרה צפויה.

שוקי התחזיות נותנים כ-89%-92% סיכוי לקיצוץ נוסף של 25 נקודות בסיס בפגישת ה-6 ביולי, על רקע התמתנות האינפלציה (כ-1.9% בשנה האחרונה) והתחזקות השקל. השקל נסחר סביב 2.98-2.99 שקלים לדולר, רמתו החזקה ביותר מזה חודשים.

הנגיד אמיר ירון רמז בעבר על מקום לעוד קיצוץ אחד או שניים עד תחילת 2027. תשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ל-10 שנים נעות סביב 3.67%, ירידה בהשוואה לממוצע של כ-3.98% בחודש מאי.

מה אומרים המומחים?

לין אולדן (Lyn Alden) פרסמה בחודש יוני את הניוזלטר החודשי שלה תחת הכותרת "The Wild West", ובו תיארה מעבר מעידן של צמיחה ליניארית וסדר גלובלי, לעולם מקוטב, רב-קוטבי, עם דומיננטיות פיסקלית, מתחי סחר ומידע מבולבל בינה מלאכותית. אולדן ממליצה על תיק שלושת העמודים: מניות רווחיות, סחורות וכסף קשה (זהב, ביטקוין), ומזומן.

דייוויד בקפורת' (David Beckworth) ממרכז מרקטוס הקדיש את הפודקאסט שלו ופרסומים ביוני לדיון על מסגרת המדיניות החדשה של הפד ועל המעבר ל-NGDP targeting. בפרק מיוחד עם בריאן קטסינגר, פיטר אירלנד ווויל לותר, הוא ניתח את הלקחים מבחינת המסגרת מחדש של הפד.

בשוק המט"ח, האירו התחזק לכ-1.136-1.137 דולר לאירו, עלייה קלה מרמות סביב 1.134 בשבוע שעבר, על רקע ציפיות להמשך העלאות ECB. מדד הדולר DXY ירד מעט לרמה של 101.50, בהמשך לרמות שיא של מספר חודשים.

השורה התחתונה

השבוע מציג תמונה מאקרוכלכלית מפוצלת: הפד מאותת על "higher for longer" עם סיכון להעלאה נוספת, ECB נכנס לעידן של הידוק מחדש בשל אינפלציית אנרגיה, ובנק ישראל דווקא מרחיב את מרחב ההקלה המוניטרית. המשקיעים נדרשים להתאים את תיקי ההשקעות לעולם שבו שלושת הבנקים המרכזיים הגדולים פועלים בכיוונים מנוגדים, תרחיש נדיר שמגביר את התנודתיות בשוקי האג"ח והמט"ח.