שלושה בנקים מרכזיים, שלושה כיוונים שונים: השבועות האחרונים מספקים תמונה מוניטרית מפוצלת במיוחד, כאשר הפד תחת היו"ר החדש קווין וורש מאותת על הידוק, ה-ECB מעלה ריבית לראשונה מזה שלוש שנים, ובנק ישראל דווקא מרחיב את המחזור המקל.
הפער הזה, בין כלכלה אמריקאית חמה עם אינפלציה דביקה, אירופה הסובלת מזעזוע אנרגיה, וישראל שנהנית מאינפלציה מתונה ושקל חזק, מעצב את שוקי האג"ח והמטבעות בימים אלה.
הפד של וורש: דוט-פלוט שהופך את הקערה על פיה
ישיבת ה-FOMC הראשונה של קווין וורש כיו"ר הפד, ב-17 ביוני, הסתיימה בהחלטה פה-אחד להותיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.50%-3.75%. אבל מתחת לפני השטח, ההודעה המקוצרת, הסרת ההנחיה forward guidance, והדוט-פלוט המעודכן, הסיפור היה ניצי לחלוטין.
החציון של תחזיות החברים לריבית בסוף 2026 זינק מ-3.4% (מרץ) ל-3.8%, היפוך כיוון מוחלט. תשעה מתוך 18 משתתפי ה-FOMC צופים לפחות העלאה אחת עד סוף השנה, ורק משתתף אחד צופה קיצוץ. וורש עצמו נמנע מהגשת דוט, מהלך שנתפס כאות לביקורתו ארוכת השנים על מנגנון התחזיות.
הכלכלן דייוויד בקסוורת' (David Beckworth) ממרכז Mercatus תיאר את המעבר כעידן חדש של אי-ודאות תקשורתית: "וורש יורש סביבה קשה, אינפלציה מעל היעד, סיכונים גאופוליטיים, ושוק עבודה חזק. הוא יצטרך לבנות קונצנזוס ב-FOMC עצמאי יותר מבעבר."
לין אלדן (Lyn Alden) הציגה מבט רחב יותר: "אנחנו בעידן של דומיננטיות פיסקלית. הגירעונות המבניים בארה"ב לא ייעלמו, זה תומך בהדפסה מתונה מצד הפד ובאינפלציה דביקה." התשואה על האג"ח האמריקאי ל-10 שנים נסחרת הבוקר סביב 4.48%, ירידה קלה מרמות של 4.50% שנרשמו אתמול.
ה-ECB מעלה, אבל רומז שזה עשוי להספיק
ב-11 ביוני הפתיע ה-ECB בהעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס, הראשונה מאז 2023. ריבית הפקדון עלתה ל-2.25%, ריבית ה-MRO ל-2.40%. ההחלטה, שהייתה פה-אחד, נבעה מזינוק באינפלציה בגוש האירו, שהגיעה במאי ל-3.2%, הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023.
המנוע המרכזי: זעזוע מחירי האנרגיה בעקבות הסכסוך במזרח התיכון. תחזיות ה-ECB עודכנו כלפי מעלה, אינפלציה שנתית ממוצעת של 3.0% ב-2026, 2.3% ב-2027, ורק ב-2028 חוזרת ליעד 2%.
ואולם, נשיאת ה-ECB כריסטין לגארד הדגישה כי אין צורך באגרסיביות, "אנחנו לא מתחייבים מראש למסלול ריבית מסוים." השוק מתמחר כעת סבירות של 70% להעלאה נוספת עד דצמבר, אך פחות מאשר לפני ההחלטה. תשואת הבונד הגרמני ל-10 שנים ירדה ל-2.92%, קרוב לשפל של שלושה חודשים, על רקע נתוני PMI חלשים שפורסמו השבוע.
בנק ישראל: הכיוון ההפוך
בעוד הפד וה-ECB נעים לכיוון ניצי, בנק ישראל חותך. ב-25 במאי הורידה הוועדה המוניטרית את הריבית ב-25 נקודות בסיס ל-3.75%, לאחר עצירה בפברואר וינואר. ההחלטה התאפשרה הודות לאינפלציה מתונה, 1.9% באפריל ובמאי, בטווח היעד (1%-3%) זה חודשים רצופים, ולשקל חזק שרמתו מרסנת יבוא ומייצבת מחירים.
השקל נסחר סביב 2.99 לדולר, נתון שמשקף אמון מתמשך בכלכלה המקומית על רקע האינפלציה המתונה. ההחלטה הבאה של בנק ישראל נקבעה ל-6 ביולי, והשוק צופה אפשרות להורדה נוספת אם האינפלציה תישאר מאופקת.
מה זה אומר למשקיעים?
התמונה המצטברת מורכבת. הפד מאותת שהריבית עשויה לעלות במקום לרדת, תרחיש ששוק האג"ח כבר מתמחר. האינפלציה בארה"ב נשארת גבוהה (4.2% במאי, מעל 4% גם ביוני לפי תחזיות קליבלנד פד), והגירעונות הפיסקליים ממשיכים ללחוץ כלפי מעלה. באירופה, האינפלציה אמנם מאיצה בגלל האנרגיה, אך הצמיחה החלשה מרסנת את ה-ECB. ובישראל, דווקא האפקט ההפוך, ריבית יורדת, אינפלציה בשליטה, ושקל יציב.
מבחינת המטבעות, היורו נחלש מול הדולר לרמה של 1.135, בין היתר על רקע הפער הצומח בין תשואות האג"ח בארה"ב לאירופה. לעומת זאת, השקל נשאר יציב מול סל המטבעות, בתמיכת האינפלציה המתונה והריבית שעדיין גבוהה במונחים יחסיים (3.75%).
השורה התחתונה: המפה המוניטרית העולמית מתפצלת. שלושה בנקים מרכזיים בשלושה מסלולים שונים, ולכל אחד מהם השלכות שונות על תיקי ההשקעות, מהאג"ח האמריקאי ועד לסיכון המטבע.
