השווקים הפיננסיים ממשיכים לעכל את ההשלכות הכלכליות של המלחמה במזרח התיכון, כשהאינפלציה העולמית תופסת את מרכז הבמה. נגידי בנקים מרכזיים בארה"ב ובאירופה מאותתים על מדיניות זהירה יותר, בעוד האופטימיות בנוגע לעסקה אפשרית בין ארה"ב לאיראן מורידה את מחיר הנפט ומחזקת את הסנטימנט בשוקי המניות.
הפד: קצאלי תובע נייטרליות, האינפלציה היא האיום המרכזי
נגיד הפד במיניאפוליס, ניל קצאלי, אמר היום בראיון ל-Financial Times כי הפד צריך לאמץ תחזית מדיניות נייטרלית בהמשך. לדבריו, "הסיכון לאינפלציה בארה"ב גבוה כעת מהסיכון להידרדרות בשוק העבודה". קצאלי, שהצביע נגד הנוסח הדובי בהצהרת הריבית של הפד באפריל, הדגיש כי גל האינפלציה שנוצר מהמלחמה במזרח התיכון עלול להיות מתמשך.
"גל אינפלציוני נשלח ברחבי העולם מהמלחמה במזרח התיכון והוא עלול להימשך", אמר קצאלי. הוא ציין כי החשש מאינפלציה גלובלית כבר מחלחל לשוק האג"ח. קצאלי אמר כי מוקדם מדי לנחש מתי יהיה המהלך הבא של הפד, וכי הוא רוצה לראות קודם את תוצאות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן וכיצד שרשראות האספקה הגלובליות מגיבות.
בינתיים, חברת Citadel Securities פרסמה אזהרה מפני פיגור של הפד אחרי עקומת האינפלציה, בעוד TD Securities מחזיקה בתחזית דובית לדולר למרות נתונים אמריקאיים חזקים. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים ירדה מעט ל-4.49%, לאחר ירידה מרמות של 4.56% ביום שישי.
ECB נערך להעלאת ריבית ביוני
נגיד הבנק המרכזי של צרפת, פרנסואה וילרוי דה גאלו, הבטיח בראיון ל-CNBC כי ה-ECB יעשה "כל מה שצריך" כדי להחזיר את האינפלציה בגוש האירו ליעד של 2%. דבריו מגיעים על רקע נתוני אינפלציה שהראו עלייה ל-3% באפריל, לעומת 2.6% במרץ, וזינוק מרמות של 1.9% לפני פרוץ המלחמה באיראן ב-28 בפברואר.
ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2% בישיבתו האחרונה, בטענה כי עדיין אין מספיק נתונים על השפעות סבב שני של האינפלציה. ואולם, השוק כבר מתמחר העלאת ריבית בישיבת הבנק ב-11 ביוני, עם ציפייה להעלאה מצטברת של 50 נקודות בסיס לפחות עד סוף השנה, לפי נתוני LSEG.
נגיד הבונדסבנק, יואכים נגל, אמר כי תנודתיות מחירי הנפט הותירה את ה-ECB נתון בין תרחיש הבסיס לתרחיש השלילי. נגיד הבנק המרכזי של לטביה, מרטינס קזאקס, הזהיר מפני הצטברות של זעזועים כלכליים בו-זמנית. תשואת האג"ח הממשלתית של גרמניה ל-10 שנים (הבאנד) עלתה בכ-32 נקודות בסיס מאז תחילת הסכסוך.
אירופה: צרפת בצניחה צרכנית, גרמניה בקריסת הכנסות
הצריכה הפרטית בצרפת קרסה — מדד אמון הצרכנים צנח ל-82, השפל הנמוך ביותר מאז מרץ 2023. מאז פרוץ המלחמה באיראן, ירד המדד ב-9 נקודות בשלושה חודשים — הירידה החדה ביותר בתקופה מקבילה מאז 2022.
בגרמניה פורסם כי הכנסות המדינה ממסים ברבעון הראשון של 2026 רשמו ירידה של 2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד — עדות להאטה התעשייתית והפיסקלית שמעמיקה ביבשת.
השווקים: נפט יורד, מניות עולות באופטימיות על עסקת איראן
מחיר הנפט הגולמי (WTI) ירד בכ-4% ל-90.15 דולר לחבית, בעקבות אופטימיות גוברת בנוגע לעסקת איראן-ארה"ב שעשויה לפתוח מחדש את מצר הורמוז. לפי דיווחים, מגעים מתקדמים לעסקת מסגרת שתכלול הפסקת אש ופתיחת המצר תוך 60 יום.
שוקי המניות מגיבים בחיוב. מדד S&P 500 רשם שיא חדש עם סגירה מעל 5,420 (דרך SPY שנסחר ב-750.6), ומדד נאסד"ק 100 עלה ב-0.4% בפסגות שיא נוספות. גולדמן זאקס העלה את תחזית סוף השנה ל-S&P 500 ל-8,000 נקודות.
השקל הישראלי התחזק היום מול הדולר — הדולר נחלש לשער של 2.836 שקל לדולר, מרמה של 2.88 בימים האחרונים. גם מדד הדולר DXY נחלק קלות ל-99.07. הזהב נסחר סביב 4,523 דולר לאונקיה, נתמך על ידי אי-הוודאות הגיאופוליטית.
למה זה חשוב?
שוקי האג"ח והמטבעות משקפים כעת הערכה מחודשת של הסיכונים האינפלציוניים. ההתבטאויות של נגידי הפד וה-ECB מאותתות כי ייתכן שהריביות הגבוהות יישארו איתנו זמן רב יותר ממה שהשוק ציפה. מנגד, האופטימיות סביב עסקת איראן מייצרת רוח גבית לשוקי המניות ומחלישה את מחירי הנפט — תמהיל שמשאיר את המשקיעים עם רגל אחת בפנים ואחת בחוץ.
השורה התחתונה
יום רביעי מביא עמו אווירה של "קנייה על השמועה" בשווקים — אופטימיות מדיניות לצד סימני אזהרה אינפלציוניים מבנקים מרכזיים. ההתפתחות המרכזית להמשך היא ישיבת ה-ECB ב-11 ביוני, שעשויה להיות הראשונה בשורת העלאות. בארץ, התחזקות השקל משקפת אופטימיות יחסית, אך כל הסלמה מחודשת במזרח התיכון עלולה לשנות את התמונה במהירות.