שבוע אינטנסיבי עומד להסתיים בשווקי המאקרו העולמיים, והנתונים שמצטברים מציירים תמונה מורכבת: בצד האמריקאי, הפד מאותת שהריבית נשארת גבוהה יותר לזמן ארוך יותר — ואולי אכן עולה עוד לפני שהיא יורדת; באירופה, האינפלציה המונעת ממחירי האנרגיה מאיימת לדחוף את ה-ECB לצעד הפוך ממה שציפו לפני רבעון; ובישראל, בנק ישראל צפוי להחליט מחר על הריבית כשהצפי בשוק נוטה לקראת קיצוץ — בניגוד מוחלט למגמה העולמית.

הפד: "סבלנות" כבר לא מספיקה

מסמכי ישיבת FOMC מאפריל, שפורסמו השבוע (20 במאי), חשפו נציות יוצאת דופן. הוועדה הפדרלית החליטה פה אחד להשאיר את הריבית בטווח 3.50%–3.75%, אבל המסמכים מגלים שרוב החברים סבורים ש"התמדה של האינפלציה מעל היעד תחייב כנראה הידוק נוסף של המדיניות."

המשמעות: הפד לא רק משאיר את הריבית גבוהה — הוא מאותת שגם העלאה נוספת על הפרק.

המתנגדים בישיבה — ארבעה במספר, המספר הגבוה ביותר מאז 1992 — משקפים קיטוב חריג בתוך הוועדה. מנגד, קווין וורש, היו"ר החדש שהושבע השבוע, נכנס לתפקיד כשהשוק סקפטי באשר ליכולתו להוריד את הריבית כפי שרמז מוקדם יותר.

על פי סקר רויטרס שפורסם אחרי המסמכים, פחות מ-50% מהכלכלנים מצפים כעת לקיצוץ ריבית השנה — לעומת כשליש בלבד שהאמינו שלא יהיה קיצוץ לפני חודש. השוק החל לתמחר הסתברות משמעותית להעלאה, לא לקיצוץ.

תשואות האג"ח מטפסות — 30 שנה ברמות שלא נראו מ-2007

האיגרות הממשלתיות האמריקאיות המשיכו לעלות השבוע: האג"ח ל-10 שנים חצתה את 4.56%, שנתיים עומדות על 4.13%, והאג"ח ל-30 שנה נסחרת סביב 5.08%–5.2% — הרמות הגבוהות ביותר מאז 2007.

עקום התשואות התיישר, ואף חזר לפוזיטיבי בקטעים מסוימים (פער 10–2 של כ-43 נקודות בסיס), מה שמאותת שהשוק מצפה לסביבת ריבית גבוהה גם בטווח הארוך. האינפלציה הצפויה לשנה קדימה קפצה מעל 5% במדדי השוק.

"יש באמת שני עולמות כמעט נפרדים בכלכלה," אמרה האנליסטית לין אלדן בראיון ל-CNBC ב-20 במאי. "מצד אחד הרווחים המונעים מבינה מלאכותית תומכים בטכנולוגיה; מצד שני הריביות הגבוהות והאינפלציה יוצרים לחצים על משקי בית ועסקים." אלדן הפנתה למה שהיא מכנה "הדפסה הדרגתית" של הפד, שמרחיבה את המאזן בקצב מתון אך קבוע — לא קריזת QE, אבל לא ניטרליות מוניטרית.

אירופה: העלאה ביוני על הפרק

באירופה נשמרה הריבית על 2.00% (הפקדונות) בהחלטת אפריל של ה-ECB, אבל הצפי לפגישה הקרובה (10–11 ביוני) נוטה לעבר העלאה של 25 נקודות בסיס — ל-2.25%. הסיבה: האינפלציה שמונעת ממחירי האנרגיה על רקע המלחמה באיראן.

תחזיות המאקרו של ה-ECB ממרץ עדכנו את תחזית האינפלציה ל-2026 ל-2.6%, ובסקר החזאים המקצועיים (SPF) של מאי התחזית אף זינקה ל-2.7% ל-2026 (לעומת 1.8% קודם לכן). תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה לכ-0.9%.

אנליסטים כמו דייוויד בקפורת' (Mercatus Center, פודקאסט Macro Musings) הדגישו השבוע את הקושי של הבנקים המרכזיים להתמודד עם זעזועי היצע בו-זמנית עם אינפלציה גבוהה. "בנקים מרכזיים פועלים בחשיכה כשמדובר בזעזועי היצע," אמר בקפורת' בפודקאסט Top Traders Unplugged. "הכלים שלהם מתאימים יותר לצד הביקוש."

ישראל: החלטת ריבית מחר — קיצוץ ראשון באופק?

בניגוד מוחלט לפד ול-ECB, בבנק ישראל הצפי נוטה דווקא לקראת קיצוץ. הריבית במשק עומדת על 4.00% — ללא שינוי מאז מרץ — וההחלטה הבאה תתקבל מחר (25 במאי) בשעה 16:00.

השוק מתמחר הסתברות של כ-60% לקיצוץ של 25 נקודות בסיס, לאור התמתנות האינפלציה (כ-1.9%, בתוך טווח היעד 1%-3%), התחזקות השקל והתמתנות ציפיות האינפלציה.

השקל המשיך להתחזק מול הדולר: השער היציג עומד על 2.907, כשהמטבע התחזק ב-0.8% מול הדולר וב-2.9% מול האירו ברבעון הראשון.

הניתוק בין ישראל לשאר העולם — קיצוץ פוטנציאלי מול העלאות או הישארות — מדגיש את היתרון היחסי של המשק המקומי, שראה אינפלציה מתונה יותר ונהנה מחיזוק המטבע. מנגד, המלחמה באיראן והשפעותיה על מחירי האנרגיה והיצוא עלולות לסבך את התמונה.

השורה התחתונה

הסביבה המאקרו-כלכלית העולמית נותרת נצית בצורה חריגה. הפד מאותת שכלכלה חמה ואינפלציה עיקשת כתוצאה מזעזועי אנרגיה דוחפות להמשך הידוק — בשוק כבר מדברים על "העלאה כצעד הבא הסביר." באירופה, ה-ECB עומד בפני דילמה דומה. ישראל, לעומת זאת, נהנית מנתוני מאקרו טובים יותר, אבל הגיאופוליטיקה נותרה איום מרכזי.

מחר — ההחלטה של בנק ישראל תהיה המבחן הקרוב ביותר למגמה. קיצוץ יסמן נתק מוניטרי בולט מול העולם; היעדר קיצוץ — יגביר את ההערכה שהבנקים המרכזיים בכל העולם תקועים בסביבת ריבית גבוהה לזמן ארוך יותר ממה שרובם ציפו.