סוף השבוע מביא איתו תמונת מאקרו מורכבת במיוחד: בעוד הפדרל ריזרב מאותת על אפשרות ממשית להעלאת ריבית, הבנק המרכזי האירופי צפוי ללכת בכיוון דומה ביוני, ובנק ישראל — הפוך — צפוי להוריד את הריבית ביום שני הקרוב.

הפד: הריבית נשארת, האינפלציה מדאיגה

הפדרל ריזרב הותיר את הריבית הפדראלית ללא שינוי בטווח 3.50%-3.75% בהחלטת ה-FOMC בסוף אפריל — ההחלטה השלישית ברציפות ללא שינוי. אבל הפרוטוקולים שפורסמו ב-20 במאי חשפו תמונה שונה לחלוטין מהציפיות שהיו בתחילת השנה.

רוב משתתפי הוועדה ציינו כי "מידה מסוימת של הידוק מדיניות תהיה ככל הנראה מתאימה" אם האינפלציה תמשיך לרוץ מעל 2%. האינפלציה השנתית בארה"ב זינקה ל-3.8% באפריל, לעומת 3.3% במרץ, בעיקר בשל עליות מחירי האנרגיה על רקע הסכסוך במזרח התיכון ובעקבות השפעות מכסים.

נומורה, מבנקי ההשקעות הגדולים, שינה את תחזיתו השבוע והודיע כי אינו צופה עוד קיצוצי ריבית בארה"ב ב-2026. השוק מתמחר כעת כ-58% סבירות להעלאת ריבית של 25 נק' בסיס עד סוף השנה, לפי דיווחים. בין הקולות הניציים בולט נגיד הפד של מיניאפוליס ניל קשקרי, שלא שלל העלאות נוספות אם ההלם האינפלציוני יתברר כמתמשך.

ECB: האינפלציה באירופה מאיצה, העלאה ביוני על הפרק

האינפלציה בגוש היורו זינקה ל-3.0% באפריל — הרבה מעל יעד 2% של הבנק המרכזי האירופי — לעומת 2.6% בלבד בחודש מרץ. נגידת הבנק כריסטין לגארד אמרה כי ה-Governing Council דן באפשרות של העלאת ריבית, אם כי בסופו של דבר הוחלט להשאיר את הריבית על 2.00% (מתקן הפקדונות) לפחות כרגע.

השווקים והסקרים מצביעים על ציפייה לשתי העלאות ריבית השנה — ביוני ובספטמבר — של 25 נק' בסיס כל אחת. לגארד הדגישה בכנס Eurogroup ב-22 במאי כי ציפיות האינפלציה לטווח הארוך נותרות מעוגנות היטב, אך הבנק מוכן לפעול במהירות אם לחצי המחירים יימשכו.

הדילמה של ה-ECB מורכבת במיוחד: האינפלציה מואצת מצד אחד, אבל מנגד הצמיחה הכלכלית נחלשת — מצב המתאר סטגפלציה. אנליסטים מציינים כי מלחמת הסחר ומחירי האנרגיה הגבוהים יוצרים לחצים סותרים על הכלכלה האירופית.

בנק ישראל: התמונה ההפוכה

בעוד הפד ו-ECB נאבקים באינפלציה גבוהה, התמונה בישראל שונה לחלוטין. האינפלציה השנתית נותרה יציבה ב-1.9% באפריל — בתוך טווח היעד הממשלתי של 1%-3% — וציפיות האינפלציה נעות סביב 1.5%-2.0%.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תתכנס ביום שני הקרוב, 25 במאי. השווקים מתמחרים כ-67%-70% סבירות להפחתת ריבית של 25 נק' בסיס, ל-3.75%. הכלכלנים מצביעים על מספר סיבות התומכות בהורדה: אינפלציה מתונה ומבוקרת, התחזקות השקל (שסייעה לבלום אינפלציה מיובאת), והיעדר זעזועים אינפלציוניים חדשים.

השקל נסחר סביב 2.89-2.90 שקלים לדולר, רמתו החזקה בשנה האחרונה. הבנקים הישראליים כבר החלו להוריד את הריבית על הפיקדונות בציפייה למהלך. עם זאת, חלק מהאנליסטים מציינים סיכונים כמו לחצים פיסקליים ומצב שוק העבודה שעלולים להשאיר את הריבית ללא שינוי.

שוק האג"ח: התשואות ממשיכות לעלות

התשואה על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים בארה"ב נסחרת סביב 4.56%, ירידה קלה מהשבוע שעבר אך עדיין ברמה גבוהה ביחס לשנה שעברה. העקום ממשיך להיות הפוך בחלקו, והתשואה לשנתיים עומדת על 4.12%, מה שמשקף את אי-הוודאות בשוק לגבי המדיניות המוניטרית בטווח הקצר.

האנליסטית לין אלדן ציינה בסקירותיה האחרונות כי הפד עבר מהרחבה כמותית להרחבה "הדרגתית" — רכישה של כ-18-20 מיליארד דולר לחודש באג"ח קצרות טווח לשמירה על נזילות הבנקים. לדבריה, הסיכון המרכזי הוא סטגפלציה: מחירי אנרגיה גבוהים לצד חולשה כלכלית.

השורה התחתונה

שלושה בנקים מרכזיים, שלושה כיוונים שונים. הפד ו-ECB נאלצים להתמודד עם התאוששות אינפלציונית שמקשה על הורדות ריבית — ואף מעלה את הסבירות להעלאות נוספות — בעוד בנק ישראל נהנה מאינפלציה מבוקרת, שקל חזק ומרחב להורדת ריבית מתונה ביום שני.

השבוע הקרוב צפוי להיות דרמטי: בנק ישראל ביום שני, ה-ECB ב-11 ביוני, והפד ב-16-17 ביוני. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר כל רמז בדבר הכיוון המוניטרי, כשברקע האינפלציה בארה"ב מאיצה ומחירי האנרגיה נותרו גבוהים.