היום שאחרי פרסום פרוטוקולי הפד — ואחרי שהתגלתה רמת מחלוקת חריגה בתוך הוועדה — מביא איתו תזכורת חדה: האינפלציה עדיין לא מובסת, והבנקים המרכזיים רחוקים מלהסכים על הדרך קדימה.

בזמן שהפד מתמודד עם פילוג פנימי חסר תקדים, באירופה האינפלציה ממשיכה להאיץ, ובנק ישראל יישב ביום ראשון על החלטת ריבית שצפויה להיות הראשונה בסדרה.

למה זה חשוב?

שוקי האג"ח העולמיים נמצאים בעיצומו של גל ירידות מחירים חד, שהעלה את תשואות האיגרות הממשלתיות בארה"ב לרמות שלא נראו מאז 2007. התשואה על האג"ח ל-30 שנה זינקה לסביבות 5.2%, והתשואה ל-10 שנים טיפסה לכ-4.6%. גם בגרמניה ובבריטניה נרשמו רמות שיא של עשור ויותר. מאחורי המהלך עומדים חששות כבדים מאינפלציה מתמשכת, הניזונה ממחירי הנפט שעומדים על כ-99 דולר לחבית (WTI) ו-104–105 דולר (Brent) — מחירים שמשקפים את המשך פרמיית הסיכון הביטחונית סביב מצרי הורמוז.

הפד: שמונה תומכים, ארבעה מתנגדים — המחלוקת הגדולה מזה 33 שנה

פרוטוקולי ישיבת אפריל של הפד, שפורסמו אתמול, חשפו כי הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח (FOMC) החליטה להשאיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.5%–3.75%, אך ההחלטה התקבלה ברוב של 8 מול 4 — רמת מחלוקת חסרת תקדים מאז 1992.

המושל סטיבן מיראן הצביע בעד הורדת ריבית של 25 נקודות בסיס, בטענה שהמדיניות הנוכחית מגבילה יתר על המידה לאור הסיכונים בשוק העבודה. בצד השני, נשיאת הפד של קליבלנד בת' האמאק, נשיא הפד של מינאפוליס ניל קשקארי, ונשיאת הפד של דאלאס לורי לוגן תמכו בהשארת הריבית ללא שינוי, אך התנגדו לנוסח ההצהרה שכלל לשון הנוטה להקלה עתידית — ודרשו הצהרה מאוזנת יותר.

על פי הפרוטוקולים, רוב חברי הוועדה סבורים שהסיכונים לאינפלציה נוטים כלפי מעלה, וייתכן שיידרש צעד הפוך — הידוק נוסף — אם האינפלציה לא תתחיל להתמתן. הריבית צפויה להישאר גבוהה למשך זמן רב יותר ממה שהשוק תמחר, כך לפי התקציר הרשמי.

ECB: לקראת העלאת ריבית ביוני — בניגוד מוחלט לפד

בניגוד גמור לאווירה בפד, בבנק המרכזי האירופי (ECB) השיח הולך בכיוון הפוך. אינפלציית הליבה בגוש היורו עלתה באפריל ל-3.0% (לעומת 2.6% במרץ), הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023. מחירי האנרגיה זינקו ב-10.8% בשנה האחרונה, בין היתר בשל ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון.

השוק מתמחר כעת הסתברות של 85% להעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס בישיבת ה-11 ביוני. גם נגיד הבונדסבנק יואכים נגל רמז כי הוא פתוח למהלך כזה, אם תחזיות האינפלציה לא ישתפרו משמעותית.

סקר של רויטרס בקרב כלכלנים מצא כ-85% תמיכה צפויה בהעלאה ל-2.25%. עם זאת, יש גם קולות זהירים יותר: מחירי הנפט לא זינקו בחדות כפי שחששו, האינפלציה בליבה נותרה נמוכה יחסית (2.2%), והצמיחה בגוש היורו חלשה.

בנק ישראל: בשוק מעריכים שהריבית תרד ל-3.75%

ביום ראשון הקרוב (25 במאי) תתקיים ההחלטה החודשית של בנק ישראל. הריבית עומדת כיום על 4.0%, ושוקי ההון מתמחרים הסתברות של 66%–77% להורדת ריבית של 25 נקודות בסיס — ל-3.75%.

מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עמד על 1.9% — בתוך טווח היעד (1%–3%). שוק העבודה נותר הדוק, אך האינפלציה הצפויה לשנה הקרובה נעה סביב 1.5%–2.0%, ברף הנמוך יחסית של היעד. גם התחזקות השקל מסייעת לבלימת האינפלציה המיובאת — השקל נסחר סביב 2.90–2.92 מול הדולר.

עם זאת, המיעוט שמעריך הותרת ריבית מצביע על אי-הוודאות הגאו-פוליטית, הסיכונים הפיסקליים, והמשך הלחץ בשוק העבודה כסיבות להמתנה.

שוק המט"ח: הדולר נחלש, היורו מתחזק

מדד הדולר (DXY) ירד לסביבות 99.1, המשך המגמה החלשה של הדולר מול סל המטבעות. היורו מתחזק מעל 1.16 מול הדולר — השער הגבוה ביותר מזה מספר חודשים — על רקע ציפיות להעלאת ריבית ב-ECB שעשויה להרחיב עוד יותר את הפער.

השורה התחתונה

שלושה בנקים מרכזיים, שלושה כיוונים שונים. הפד תקוע במחלוקת פנימית עמוקה שאינה מאפשרת שינוי מדיניות; ECB נערך להעלאה נוספת באווירה אינפלציונית; ובנק ישראל צפוי להמשיך במחזור ההקלה השקט שלו. הגורם המשותף לכולם: הנפט, האינפלציה ואי-הוודאות הגאו-פוליטית — שהפכו לטריגר המרכזי בשוקי המאקרו בחודשים האחרונים.