יום המסחר נפתח עם שלל נתוני מאקרו שמציירים תמונה מורכבת: האינפלציה בשני צדי האוקיינוס האטלנטי ממשיכה להפתיע כלפי מעלה, הבנקים המרכזיים נעים בזהירות, והשווקים מתחילים לתמחר תרחישים שהשתנו מהותית מתחילת השנה.

הפד: תקוע על 3.75% כשאינפלציה נוסקת ל-3.8%

הפד נפגש בפעם האחרונה ב-6–7 במאי ובחר להותיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.75%-3.50%, בהמשך להחלטה דומה מאפריל. באותה ישיבת אפריל התקבלה ההחלטה ברוב של 8 מול 4 — מספר חריג של מתנגדים שמשקף את חוסר האחידות בוועידה.

ברקע, מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שהתפרסם ב-12 במאי, הראה האצה חדה: האינפלציה השנתית טיפסה ל-3.8% — הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2023, לעומת 3.3% בלבד בחודש מרץ. האינפלציה הליבה (בניכוי מזון ואנרגיה) עלתה ל-2.8%, ומחירי האנרגיה זינקו ב-17.9% בשנה האחרונה על רקע הזעזועים בשוק הנפט בעקבות הסכסוך במזרח התיכון.

הכלכלנית לין אלדן (Lyn Alden) תיארה בניתוח שלה את השינוי במדיניות הפד כ"דפוס עדין" (Gradual Print): הרחבה מתונה של המאזן בהיקף של 20–25 מיליארד דולר לחודש, שמיועדת בעיקר לתחזוק שוטף של מערכת הרזרבות הבנקאיות, ולא כמהלך מרחיב משמעותי. לדבריה, הגירעונות התקציביים הגבוהים מגבילים את יכולת התמרון של הפד ויוצרים "דומיננטיות פיסקלית" שעשויה ללוות אותנו לאורך המחצית השנייה של העשור.

תשואות האג"ח האמריקאיות לעשר שנים זינקו ל-4.59%–4.61%, הרמה הגבוהה ביותר זה שנה, בעקבות נתוני האינפלציה. ארני טדסקי, כלכלן בכיר לשעבר בבית הלבן, הצביע במודל שפרסם על השפעת המכסים ומלחמת איראן, שלדבריו דחפו את האינפלציה בכ-1% מעל הבסיס.

ה-ECB: דשדוש לפני ההחלטה הדרמטית ביוני

בגוש האירו הריבית על הפיקדונות נותרת על 2.00% לאחר החלטת אפריל, אבל השוק כבר מתמחר הסתברות של 87% להעלאה של 25 נקודות בסיס בפגישה הבאה ב-10–11 ביוני.

האינפלציה בגוש האירו טיפסה באפריל ל-3.0% — הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023, לעומת 2.6% במרץ. אינפלציית הליבה דווקא התמתנה קלות ל-2.2%, אבל הזינוק במחירי האנרגיה (עלייה של 10.9% בשנה האחרונה) מהווה את המנוע המרכזי לעלייה.

דייוויד בקוורת' (David Beckworth), מומחה למדיניות מוניטרית ממכון Mercatus, ממשיך לטעון כי בנקים מרכזיים צריכים לאמץ יעד תמ"ג נומינלי (NGDP) במקום יעד אינפלציה נוקשה — גישה שלטענתו תתמודד טוב יותר עם זעזועי היצע כמו אלה שאנו חווים כעת. לדבריו, הריבית הנוכחית עשויה להתברר כנמוכה מדי לנוכח לחצי המחירים המתמשכים.

האירו נסחר סביב 1.165 מול הדולר, ודולר אינדקס (DXY) נחלש ל-99.1 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מתחילת השנה.

בנק ישראל: דילמה הפוכה

בעוד שבארה"ב ובאירופה האינפלציה היא האיום המרכזי, בישראל התמונה שונה בתכלית. האינפלציה השנתית עומדת על 1.9% בלבד — בתוך יעד יציבות המחירים (1%–3%) ובמרחק ניכר מגבולו העליון.

הריבית במשק נותרת 4.00%, לאחר שהושארה ללא שינוי בהחלטת מרץ, ועל הפרק החלטה ב-25 במאי. השוק מתמחר אפשרות להפחתה מתונה נוספת, לאור האינפלציה המתונה וההתחזקות המשמעותית של השקל.

השקל ממשיך להיות מהמטבעות החזקים בעולם: הדולר נסחר סביב 2.90 שקלים, רמה המשקפת התחזקות של כ-12% בשנה האחרונה. התחזקות זו מסייעת לרסן את האינפלקציה המיובאת, אך פוגעת ביצואנים הישראלים.

תשואות האג"ח הממשלתיות השקליות נעות בטווח שטוח יחסית: התשואה לעשר שנים עומדת על 3.97%, ירידה קלה לעומת אפריל (4.06%). עקום התשואות נותר מתון, עם תשואה של 3.64% לשנתיים ו-4.48% לשלושים שנה.

השורה התחתונה

שוקי המאקרו נמצאים השבוע בצומת מורכב: הפד וה-ECB מתמודדים עם אינפלציה מתמשכת שמקורה בזעזועי אנרגיה גיאופוליטיים — גורם שאינו בשליטתם הישירה. בנק ישראל, לעומתם, נהנה ממרחב תמרון רחב יותר הודות לאינפלציה מתונה ושקל חזק, אך ההחלטה ב-25 במאי תהיה מבחן להמשכיות המדיניות המרחיבה.

השבוע צפויים נתוני אינפלציה סופיים בגוש האירו (20 במאי), והחלטת הריבית בישראל תגיע שישה ימים לאחר מכן — רגע לפני פגישת הפד וה-ECB ביוני.